קדחת הקרציות

קדחת הקרציות זוהי מחלה שכיחה בעולם כולו ובישראל בפרט.
מחלה זו יכולה לפגוע בכל הכלבים ללא הבדלי גזע, מין וגיל.
המחלה נגרמת על ידי חיידק הנקרא ארליכיה קניס (Ehrlichia canis).
חיידק זה הינו טפיל של תאי הדם הלבנים, הוא מועבר מכלב לכלב ע"י הקרצייה החומה. כאשר הקרצייה מתחברת אל הכלב ומתחילה למצוץ דם , החיידק מופרש מבלוטות הריר שלה וחודר אל מחזור הדם.
שלב הדגירה נמשך לרוב מספר שבועות (בדרך כלל 8 עד 21 יום). יש לציין כי על מנת להעביר את החיידק הקרצייה צריכה להיצמד לכלב למשך 24-48 שעות לפחות (ועל כן החשיבות הרבה בשימוש באמצעי הגנה כנגד קרציות באופן סדיר).

שלבי המחלה:
השלב האקוטי– מתחיל לאחר תקופת הדגירה. בשלב זה ישנו שכפול מוגבר של החיידק בתאי הדם הלבנים ובטסיות הדם. תקופה זו מאופיינת בסימנים קליניים מינימלים ולא ספציפיים: מצב רוח ירוד, חום גבוה, ותיאבון סלקטיבי (הכלב מסרב לאכול את מזונו הרגיל אבל מסכים לאכול בשר או מיני "פינוקים"). לרוב שלב זה נמשך מספר ימים עד 4 שבועות.
ישנם כלבים שלאחר שלב זה מצליחים להתגבר על המחלה באופן ספונטני. כלבים אחרים עלולים לפתח שלב תת קליני שבמהלכו החיידק מקונן בגופו של הכלב מבלי להראות סימנים קליניים של ממש, אף שמידיי פעם יכולה להתרחש אקוטיזציה (החרפה) של המחלה. שלב זה נמשך בין חודשים לשנים.

השלב הכרוני– הינו השלב הקשה של המחלה כאשר הכלב מראה סימנים קליניים. לעיתים, המצב בלתי הפיך והפרוגנוזה גרועה. שלב זה נגרם עקב דיכוי של מח העצם, מה שמוביל לירידה במספר תאי הדם האדומים (אנמיה) ובטסיות הדם (טרומבוציטופניה).

אבחון:
האבחון מתבצע במספר שלבים:
לרוב הבעלים ירגישו כי הכלב אינו כהרגלו.
הסימפטומים הבולטים ביותר הינם: עייפות, חוסר תיאבון, איבוד משקל, דימומים קלים מהאף, הופעת כתמים על העור, צליעות.
בבדיקה הפיזיקאלית הווטרינר יכול להבחין בקשרי לימפה מוגדלים, הכבד והטחול עלולים להיות מוגדלים אף הם, חום גבוה, ריריות חיוורות, דימומים בעיניים או במערכת העיכול.
בבדיקות הדם ניתן להבחין באנמיה, ירידה במספר טסיות הדם, מדדי אנזימי כבד גבוהים, עליה במספר הנוגדנים בדם (היפרגלובולינהמיה), ירידה בכמות החלבון בדם (היפואלבומינהמיה), פגיעה בתפקוד הכליה ועוד. לעיתים נדירות במהלך השלה האקוטי ניתן להבחין בחיידק במשטח דם במיקרוסקופ.
האבחון הסופי נעשה באמצעות בדיקת המצאות נוגדנים בדם ובדיקת PCR לאיתור דנ"א החיידק בדם.

טיפול:
הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלין (Tetracycline) לכ – 21 יום.
לאחר תקופה זו יש לחזור על ספירת הדם, על מנת לבחון אם ישנה עליה בכמות טסיות הדם . לעיתים יש להאריך את תקופת הטיפול.
בנוסף, במצבים מסוימים ישנו צורך לשלב סטרואידים על מנת לווסת את המערכת החיסונית ולמנוע סיבוכים. במידה והאנמיה הינה חמורה, בעיקר בשלב הכרוני, על הכלב לקבל עירוי דם כטיפול תומך. הצלחת הטיפול תלויה בגילוי מוקדם , במצב הגופני של הכלב ובתגובה טובה לטיפול עצמו.

מניעה:
לא קיים חיסון למחלה!!
ניתן למנוע אותה ע"י הקפדה על טיפול הולם ומתמשך כנגד קרציות גם בחודשי החורף.
קיימים בשוק מספר תכשירים (קולרים ואמפולות) שנותנים מענה יעיל כנגד אותם מוצצי דם.